מה לעשות בסופיה: 10 דברים ששווה לראות, מהקתדרלה ועד ויטושה

סופיה היא בירה קומפקטית. רוב האתרים החשובים נמצאים במרחק של עד 20 דקות הליכה זה מזה, ובקצה השדרה הראשית מתנשא הר שגובהו יותר מ-2,000 מטר. אלה עשרת הדברים שאנחנו ממליצים עליהם לחברים שמגיעים בפעם הראשונה, בסדר שאפשר לעשות ברגל ואחר כך ברכב. בסוף תמצאו איך מגיעים מהשדה למרכז, איך משלמים בתחבורה הציבורית וכמה ימים כדאי להקדיש לעיר.

1. קתדרלת אלכסנדר נבסקי

הקתדרלה עם כיפות הזהב היא הגלויה של סופיה. רובה נבנתה בין 1904 ל-1912, לזכר החיילים הרוסים שנפלו במלחמת רוסיה-טורקיה של 1877–1878, המלחמה שהביאה לשחרור בולגריה מהשלטון העות׳מאני. יש בה מקום לכ-5,000 מתפללים, והכניסה חופשית. היכנסו לראות את החלל האפלולי והנרות, וחזרו אחרי החשכה, כשהכיפות מוארות.

בקריפטה שמתחת לקתדרלה נמצא המוזיאון לאמנות נוצרית של הגלריה הלאומית, עם אוסף גדול של איקונות בולגריות (10 יורו, או 2 יורו בימי חמישי; סגור בימי שני). מעבר לכיכר עומדת כנסיית סבטה סופיה, כנסיית לבנים קטנה שהעיר קיבלה ממנה את שמה.

2. סרדיקה הרומית והרוטונדה של סנט ג׳ורג׳

סופיה של היום בנויה על העיר הרומית סרדיקה. בתחנת המטרו סרדיקה ובאזור שמתחת לכיכר נזאוויסימוסט אפשר להסתובב בין רחובות רומיים חפורים, יסודות של מבנים וצינורות מים, בלי לשלם.

כמה דקות משם, בחצר שמאחורי בניין הנשיאות, עומדת הרוטונדה של סנט ג׳ורג׳. זה מבנה לבנים אדומות מתחילת המאה ה-4, והוא נחשב לבניין העתיק ביותר בעיר. בפנים יש כמה שכבות של ציורי קיר מימי הביניים. זו כנסייה פעילה, אז שמרו על שקט בזמן תפילה.

צילום: teodorpk, CC BY 2.0

3. בית הכנסת של סופיה וההיסטוריה היהודית של העיר

בית הכנסת נחנך ב-1909 ותוכנן בידי האדריכל הווינאי פרידריך גרינאנגר. הוא אחד מבתי הכנסת הספרדיים הגדולים באירופה, והגדול ביותר בבלקן. בפנים יש קשתות בסגנון מורי, פסיפסים ונציאניים ונברשת פליז ענקית שיוצרה בווינה. הקהילה היום קטנה, והתפילות היומיות מתקיימות באולם צדדי קטן.

הכרטיס (10 יורו, 8 יורו לסטודנטים ולגמלאים) כולל מדריך קולי ואת “הנישה”, תערוכה קטנה על חייהם ועל ההיסטוריה של יהודי בולגריה. בית הכנסת פתוח למבקרים בימים ראשון עד שישי, וסגור בחגים היהודיים ובחגים הלאומיים של בולגריה. מי שרוצה להשתתף בתפילה צריך לפנות למשרד בית הכנסת לפחות שלושה ימים מראש. את השעות המעודכנות בדקו באתר בית הכנסת. בכמה דקות הליכה מבית הכנסת עומדים גם כנסיית סבטה נדליה, מסגד באניה באשי והקתדרלה הקתולית סנט יוסף, ולכן האזור מכונה לא פעם “כיכר הסובלנות הדתית”.

הסיפור של יהודי בולגריה

בתקופה העות׳מאנית חיו בסופיה יהודים רומניוטים, אשכנזים וספרדים, ורוב יהודי בולגריה היו ספרדים, צאצאי מגורשי ספרד. במלחמת העולם השנייה בולגריה הייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית והנהיגה חוקים אנטי-יהודיים.

במרץ 1943 תוכנן גירוש של יהודי בולגריה, והוא נעצר אחרי מחאה ציבורית. בראשה עמדו סגן יושב ראש הפרלמנט, דימיטר פשב, ועשרות חברי פרלמנט, ולצדם ראשי הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית, ובהם המטרופוליטים סטפן מסופיה וקיריל מפלובדיב, ואנשי ציבור. כ-48,000 היהודים שחיו בתחומי בולגריה של לפני המלחמה ניצלו מגירוש, ויד ושם הכיר בפשב כחסיד אומות העולם.

זה לא כל הסיפור. באותו חודש גירשו השלטונות הבולגריים 11,343 יהודים מהשטחים שבולגריה כבשה בתראקיה, במקדוניה ובאזור פירוט למחנה ההשמדה טרבלינקה, וכמעט כולם נרצחו. במאי 1943 גורשו כ-20,000 מיהודי סופיה מבתיהם לעיירות ולכפרים ברחבי המדינה, והגברים נשלחו לעבודות כפייה. אחרי המלחמה עלו רוב יהודי בולגריה לישראל.

4. מסגד באניה באשי והמעיינות המינרליים

סופיה צמחה סביב מעיינות חמים, וכאן רואים את זה. מסגד באניה באשי, שהושלם ב-1566 ומיוחס לאדריכל העות׳מאני הגדול מימר סינאן, עומד מעל מעיינות חמים. זה המסגד הפעיל היחיד בעיר, אז אם תרצו להציץ פנימה, התלבשו בצניעות והימנעו משעות התפילה.

ממש לידו נמצא בית המרחץ המינרלי המרכזי הישן, שנפתח ב-1913, ובו היום מוזיאון ההיסטוריה של סופיה. הבניין עצמו שווה ביקור, ויש לו קשר מפתיע לבית הכנסת: גרינאנגר היה שותף לתכנון הסופי שלו. מחוץ לבית המרחץ יש ברזים ציבוריים של מים מינרליים חמימים, ובדרך כלל תראו שם תושבים ממלאים בקבוקים.

5. שדרות ויטושה, ארמון התרבות NDK והפארק הדרומי

שדרות ויטושה הן המדרחוב הראשי של סופיה, עם בתי קפה, חנויות ומסעדות, וההר שעל שמו נקראת השדרה נמצא ממש מולכם. השדרה מסתיימת בארמון התרבות הלאומי (NDK), מרכז כנסים ענק משנת 1981 עם רחבה ומזרקות, שאליה העיר יוצאת בערבים. מאחורי NDK מתחיל הפארק הדרומי, מהשטחים הירוקים הגדולים בסופיה, מקום טוב להליכה ארוכה או לתת לילדים לרוץ.

6. המוזיאון לאמנות סוציאליסטית

זו הדרך הכי ישירה להכיר את התקופה הקומוניסטית של בולגריה. בגן הפסלים עומדים עשרות פסלים מאותה תקופה, ביניהם לנין, והכוכב האדום שהיה פעם על גג בית המפלגה מוצב בכניסה. בפנים יש גלריה של ציורים בסגנון הריאליזם הסוציאליסטי וחדר שמקרין סרטי תעמולה ישנים. הכרטיס עולה 8 יורו (2 יורו בימי חמישי), והמוזיאון סגור בימי שני. מגיעים בנסיעה קצרה במטרו מזרחה מהמרכז.

7. כנסיית בויאנה והמוזיאון הלאומי להיסטוריה

בשכונת בויאנה, למרגלות ויטושה, נמצאים שניים מהאתרים הטובים בסופיה, כמה דקות נסיעה זה מזה. כנסיית בויאנה רשומה ברשימת המורשת העולמית של אונסק״ו מאז 1979. היא קטנטנה, אבל ציורי הקיר שלה מ-1259 הם מהאמנות השמורה ביותר של ימי הביניים בבלקן. רק תשעה אנשים נכנסים בבת אחת, לעשר דקות, אז בשעות עמוסות צפו להמתנה קצרה. הכרטיס עולה 10 יורו.

צילום: Ivano Giambattista, CC0

המוזיאון הלאומי להיסטוריה, שנמצא במעון ממשלתי לשעבר בקרבת מקום, מחזיק את האוסף המרכזי של המדינה, מאוצרות הזהב התרקיים ועד התקופה העות׳מאנית והעת החדשה. הוא פתוח כל יום, והכרטיס עולה 9 יורו. תנו לו לפחות שעתיים.

8. הר ויטושה

ויטושה מתנשא ממש מעל העיר, והפסגה הגבוהה שלו, צ׳רני ורח, מגיעה ל-2,290 מטר. התחנה הקלה ביותר היא גשרי הזהב, נהר של סלעי ענק בתוך היער עם שבילים קצרים מסביב. גבוה יותר, אלקו, בגובה של כ-1,800 מטר, היא נקודת היציאה למסלולים ארוכים, כולל העלייה לצ׳רני ורח, כ-3 ק״מ משם. משכונת בויאנה יוצא מסלול תלול של חצי יום עד מפל בויאנה.

נכון לזמן הכתיבה, אין רכבל שמעלה מבקרים משולי העיר לאלקו: המפעיל מציין שרכבל הקרונות מסימאונובו לא פועל. לכן עולים ברכב, באוטובוס עירוני (עמוס מאוד בסופי שבוע) או עם נהג. מזג האוויר למעלה משתנה מהר, אז הביאו שכבה חמה גם בקיץ. הטיול שלנו ויטושה, אגמים ובריכות עובר גם בגשרי הזהב.

9. ערב באופרה או בבלט

האופרה והבלט של סופיה מציגים עונה מלאה מהסתיו ועד תחילת הקיץ, עם קלאסיקות כמו לה טרוויאטה, טוסקה ואגם הברבורים, ולא צריך לדעת מילה בבולגרית כדי ליהנות. כרטיסים נמכרים באתר האופרה. התיאטרון הלאומי על שם איוון וזוב, מול גן העיר, שווה מבט מבחוץ בטיול ערב, אבל ההצגות בו בבולגרית.

10. טיול יום למנזר רילה או לפלובדיב

שניים מהאתרים המוכרים ביותר בבולגריה נמצאים כשעתיים נסיעה מסופיה. במנזר רילה, אתר מורשת עולמית של אונסק״ו בלב הרי רילה, יש כנסייה מצוירת וחצר פנימית עם קשתות מפוספסות, מוקפת יער. בפלובדיב, אחת הערים העתיקות באירופה, יש תיאטרון רומי, עיר עתיקה על גבעות ואת קפאנה, רובע של ברים קטנים וגלריות. שניהם יום טיול נוח: ראו את הטיולים שלנו למנזר רילה ולפלובדיב.

איך מגיעים ואיך מסתובבים

• מהשדה למרכז: קו המטרו M4 יוצא ממש מטרמינל 2 ומגיע לתחנת סרדיקה במרכז בתוך כ-20–25 דקות. הרכבות פועלות מהבוקר המוקדם ועד סביבות חצות. אם נחתתם בטרמינל 1, שאטל חינמי לוקח אתכם לטרמינל 2.
• תשלום בתחבורה הציבורית: מצמידים כרטיס אשראי או טלפון עם תשלום ללא מגע למכשיר התיקוף באוטובוס, בחשמלית ובטרוליבוס, או בשערי המטרו. נסיעה עולה 0.80 יורו וכוללת מעברים במשך 30 דקות, בתנאי שמתקפים שוב בכל רכב. כרטיס יומי עולה 2 יורו, ותשלום בכרטיס אשראי מוגבל לסכום הזה ביום. כל נוסע צריך כרטיס או טלפון משלו.
• ברגל: את המרכז, מהקתדרלה ועד NDK, עושים בקלות ברגל. תחבורה צריך רק לבויאנה, למוזיאון לאמנות סוציאליסטית ולוויטושה.
• אוכל כשר: האפשרויות בסופיה מוגבלות. בית הכנסת מוכר מוצרים כשרים, בהם יין, בשר, גבינות ומצות, ומי ששומר כשרות יעשה טוב אם יתכנן את הארוחות לפני הנסיעה.
• לפני הטיסה: על כללי כניסה, כסף ועוד, ראו את הטיפים שלנו לטיול בבולגריה.

כמה ימים להקדיש לסופיה

שני ימים מלאים מספיקים לרשימה הזאת בקצב נינוח: יום אחד למרכז (מספרים 1 עד 5, ועוד ערב בחוץ) ויום אחד לבויאנה, למוזיאונים ולוויטושה. עם שלושה או ארבעה ימים אפשר להוסיף את מנזר רילה או את פלובדיב ועדיין להספיק לשבת בבתי קפה. והטיסה מתל אביב היא בערך שעתיים, כך שגם סוף שבוע ארוך עובד.

ככה אנחנו עושים את זה

בסיור הרגלי שלנו בסופיה, מדריך פרטי דובר עברית פוגש אתכם במלון ומסתובב איתכם כשלוש שעות במרכז: הקתדרלות, סרדיקה הרומית, ההיסטוריה של יהודי בולגריה והשדרות המלכותיות עם המרצפות הצהובות. לאתרים הרחוקים יותר נוכל לארגן נהג לבויאנה ולוויטושה, או טיול יום מלא לרילה או לפלובדיב.